החוק הישראלי רואה בעבירות אלימות במשפחה עבירות בפני עצמן, ולא רק סוג של עבירות אלימות. המחוקק אף חוקק חוק ספציפי העוסק בכך (החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991) ובתי הדין נוטים להחמיר בענישת עבריינים שהורשעו בעבירות מסוג זה.
מדוע מובחנות עבירות אלימות במשפחה מיתר עבירות האלימות?
ככלל, עבירות האלימות ה"רגילות" (אלו שלא מובילות לפציעות חמורות או לתוצאה קטלנית) נחלקות לשלושה סוגים:
תקיפה סתם: תקיפה או מגע ישיר אשר אינם גורמים חבלה פיזית לקורבן, אך נעשים בכוח ובניגוד לרצונו. העונש המירבי בגין תקיפה מסוג זה עומד על שתי שנות מאסר.
תקיפה הגורמת חבלה ממשית: עבירת תקיפה שמובילה לתוצאה של חבלה לא חמורה בקרב המותקף, אשר אינה מצריכה טיפול רפואי אינטנסיבי. העונש המירבי בגין עבירת תקיפה הגורמת חבלה ממשית עומד על 3 שנות מאסר.
תקיפה בנסיבות מחמירות: עבירת תקיפה בהתאם לאחד משני הסעיפים הראשונים המתבצעת על ידי יותר מאדם אחד או בנסיבות מחמירות אחרות. הענישה במקרה זה תהה הדרגתית בהתאם לסוג העבירה, הנסיבות שהובילו לביצועה והנזק הגופני שנגרם למותקף.
החוק קובע כי עבירות אלימות במשפחה יכולות לכלול אקט תקיפה המופנה כלפי בן זוג או בן משפחה קטין שהותקף על ידי האחראי לו, לרבות בן משפחה שהוא חסר ישע. בעצם תקיפת אחד מאלו, רואה החוק כ'תקיפה בנסיבות מחמירות' ומכאן חומרת סעיף האישום והעונש.
בעוד שהעונש על תקיפה סתם או תקיפה הגורמת חבלה ממשית נע בין שנתיים לשלוש שנות מאסר, בהתאם לחומרת הפגיעה אשר נגרמה כתוצאה מן התקיפה, עבירות אלימות במשפחה, אשר פעמים רבות מנצלות את יחסי האמון והתלות בתוך המשפחה, נושאות בחובן עונש כבד יותר, על פי רוב כפול – ובכך הן כבר מסווגות כ- "פשע", על כל המשתמע מכך.
החשש מפני ביטול התלונה
מכיוון שהחוק נוטה להחמיר במיוחד עם עבירות אלימות במשפחה, במקרים מסוימים עשוי הנאשם להישלח למעצר עוד בטרם הוגש כתב אישום. כמו כן, אם מואשם אדם כי פעל באלימות כלפי ילדיו או בן/בת זוגו, מערכת המשפט עלולה להקשיח עוד יותר את עמדתה נוכח עילת המעצר הקיימת על פי חוק בעבירות מסוג זה (מסוכנות מובנית).
יחד עם זאת, במקרים מסוימים עשוי המתלונן לחזור בו מתלונתו. מהלך זה יכול להתפרש כנובע מאיומים של החשוד בעבירה, המבקש להניא את המתלונן מתלונתו. משום כך, נבחנת כל תלונה על אלימות במשפחה באופן מדוקדק ובבחינתה יש משקל רב למספר פרמטרים כמו: חומרת העבירה, חבלות והוכחות רפואיות המאששות פגיעה במתלונן או עדויות חיצוניות אחרות. במקרים בהם למשטרה או לפרקליטות יש יסוד להניח כי אכן בוצעה עבירה, הן יכולות להורות להמשיך ולחקור על אף בקשת המתלונן להפסיק את בירור התלונה, והמנסה להשפיע על המתלונן לחזור בו מתלונתו אף עלול להיחקר באשמת שיבוש הליכי חקירה.
חשיבות הייעוץ המשפטי
ייחודן של עבירות האלימות במשפחה נעוץ בין היתר, בכך שמדובר במעשים שנעשו לכאורה בבית, בינו לבינה או בין הורים לילדים ומטבע הדברים, לא אחת, אין עדים למקרה הנטען פרט לחשוד/ה והמתלונן/ת.
נקודה זו מעלה לא אחת, סוגיות ראייתיות מורכבות של מהימנות, קבילות וקושי להעריך את משקל העדויות' לצורך גיבוש החלטה בידי הרשויות ביחס לתיק. מכאן החשיבות להתייעץ בעורך דין פלילי מנוסה ומקצועי, הבקיא בדיני הראיות, מיד כאשר עולה חשד למקרה של אלימות במשפחה.
ככלל, נהלי העבודה של משטרת ישראל, הינם נוקשים ומחמירים בעניין זה, לאור מורכבותו ורגישותו הציבורית ולכן המשטרה, כעניין של מדיניות וחוק, לא תמהר לסגור תיק חקירה בענייני אלימות במשפחה, אפילו כאשר מדובר במקרה של "מילה כנגד מילה".
לכן, לא אחת מוצאים עצמם אנשים נורמטיביים במעצר לילי ומובאים בפני שופט, אפילו כאשר מדובר בתלונה ראשונה ויחידה המוגשת כנגדם בעניין של אלימות במשפחה.
בדומה, גם בתי המשפט, בבואם לחרוץ את דינו של נאשם בעבירות אלימות במשפחה, מביאים בחשבון גורמים שונים אשר יהיה בהם כדי להביא להקלה או החמרה בעונש: עברו הפלילי הקודם של הנאשם, אם קיים, סוג התקיפה (פיזית, מילולית, נפשית, כלכלית), תוצאות התקיפה, מצב היחסים שבין הנאשם לבני משפחתו המותקפים, שיקום וטיפול הנאשם, שיקולי הרתעה ועוד. לפיכך, החשיבות של ייעוץ משפטי מקצועי הינה מכרעת בכל מקרה של אלימות במשפחה והיא עשויה לחסוך עגמת נפש, סבל רב ואף שליחה לעונש מאסר בפועל.
עוד חשוב לומר כי בשל מקרים לא מעטים של הגשת תלונות שווא, כמהלך של נקמנות או עקב סכסוך אישי – בכל מקרה בו הוגשה תלונה בגין עבירת אלימות במשפחה, חשוב לפנות באופן מיידי לעורך דין פלילי מנוסה אשר יוכל לבחון את חומר החקירה בצורה מקצועית, לסקור את העדויות שנגבו בתיק, לסייע לחשוד לגבש גרסה אחידה ועקבית, ולאסוף ראיות הגנה נוספות אשר ייתכן ויהיה בהן כדי להקל על סעיפי האישום או לבטלם לגמרי במקרה של תלונת שווא.
מתוך מאמר שפורסם באתר 'הפרקליטים'.
המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.