על פי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה- 2014, שנכנס לתוקף באמצע 2016, זוגות העומדים להתגרש צריכים לעבור תחילה בדיקה בנוגע ליכולתם לסיים את הסכסוך בדרך של גישור או יישוב הסכסוך שלא בהליך משפטי אלא באמצעות הסכם גירושין.
בהתאם לאמור בחוק, צדדים המעוניינים להתדיין בערכאה שיפוטית (בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי), צריכים תחילה לעבור הליך של בדיקת התאמה להליכי יישוב הסכסוך ביניהם. חשוב לציין, כי המונח "יישוב הסכסוך" אין משמעותו, בהקשר זה, הליכים לקראת לשלום בית או ייעוץ זוגי, אלא הליך שמטרתו להביא את הצדדים להסכם גירושין סופי המתייחס להסכמות אליהם יגיעו הצדדים בכל הקשור לגירושין, החל מחלוקת הרכוש ביניהם וכלה בענייני משמורת הילדים. יש לציין, כי בפרקטיקה, כאשר מגיע זוג שבו אחד מהם איננו מעוניין בגירושין, ייתכן והפגישות תתמקדנה בשאלת הגירושין עצמן ולא בשאלת הדרך בה יתבצעו הגירושין.
לשם פתיחת ההליך הצד הפותח יגיש תחילה בקשה ליישוב הסכסוך בה הוא יכתוב
בצורה מתומצתת את עיקר הבעיה.
לאחר מכן יוזמנו הצדדים אל יחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, שם תיערך בדיקה מעמיקה לגבי הצרכים והרצונות של הזוג על מנת לקדם ביניהם הסכם גירושין ובכך להימנע ממלחמה מתישה בערכאה השיפוטית. כמובן שעדיין שמורה לצדדים הזכות להגיע להתדיינות משפטית, אבל זאת רק לאחר שלא עלה בידם לסיים את הסכסוך בדרכים החלופיות. המשמעות היא כי לא ניתן להגיש תביעות ברוב נושאי הגירושין באופן מיידי אלא יש להמתין עד למיצוי המפגשים ביחידת הסיוע, פרק זמן של כ-45 יום.
חשוב לציין כי מדובר בחוק ניסיוני אשר צפוי עוד לעבור אי אלו שינויים.
חוק זה מהווה שינוי מהותי לגישה בה עבדה המערכת המשפטית שנים רבות. אמנם גם בעבר, ברוב רובם של המקרים, בני זוג היו מגיעים, בסופו של יום, להסכם גירושין, אבל פעמים רבות הדבר קרה אחרי מאבק ממושך ומתיש ובלית ברירה או כאשר השופטים לחצו על הצדדים להגיע להסכמות. אין ספק, כי המצב היותר ראוי הוא המסלול החדש, ולפיו, כבר בתחילת הדרך, ועוד לפני שהערכאה השיפוטית נכנסת לתמונה, נעשה ניסיון כן ורציני לפתור את המחלוקות בדרך של הסכם.
למרבה הצער, הדרך שבה נהוג היה לפעול, עד לא מזמן, בקרב זוגות המתגרשים, כללה, על פי רוב, פתיחת שורה של תביעות איש כלפי רעהו, הטלת האשמת הדדיות, תיאורים נוראיים של חסרונותיו ומעלליו של הצד השני, עיקולים, צווי מניעה והרחקה, וכיוצא באלה. צעדים אלה כמובן מלבים את הרגשות השליליים של הצדדים ומרחיקים את היכולת להגיע להסכמות. לא לחינם מכונה תהליך זה- גירושין מכוערים. לתהליך קשה זה מתלוות גם הוצאות כספיות לא מבוטלות. אין ספק כי השיטה הזאת לא הוכיחה את עצמה כיעילה וכמוצדקת.
כאמור, השיטה הזאת עוד לא נעלמה מן העולם שכן החוק החדש רק מעכב אותה במעט אבל בכל זאת, תרומתו של החוק היא חשובה ביותר, שכן לפי ההליך החדש, הצד הפותח בבקשה ליישוב הסכסוך בבואו לפתוח את הבקשה נדרש להגדיר בצורה תמציתית את הבעיה מבלי להיכנס לעובי הקורה. דבר זה מהווה שינוי של התפיסה החברתית. אין הכרח להתגרש מתוך מלחמה עקובה ומתוך חידוד השנאה, ובהחלט ניתן לשאוף לשיתוף פעולה אשר הופך להיות הכרחי כאשר ישנם ילדים בתמונה.
המהלך החדש הופך את הגירושין לתהליך שבו הצדדים פועלים יותר מתוך מחשבה ופחות מתוך רגשות עזים. החברה האנושית מבינה היום, יותר מתמיד, את הכוח של הדיבור, גם בין יריבים, המסוגל לפתור מחלוקות. כיום יותר ויותר מבינים, כי לא רק כשהכל הולך כשורה אפשר וצריך לשוחח זה עם זה אלא גם בזמן מחלוקת וכעס צריך לדעת לנהל שיחה מכובדת האחד עם השני. שיחה אמיתית שבה כל צד שומע את דבריו של הצד השני ומתייחס אליהם בכובד ראש ואף לוקח אותם בחשבון כאשר הוא נדרש לקבל החלטות.
כאשר המצב בין בני הזוג מגיע לכדי גירושין, מטבע הדברים, היכולת שלהם לקיים שיחה בוגרת ומכבדת מצטמצמת, ולכן לפעמים יש צורך בגורם חיצוני אובייקטיבי שכל מטרתו תהא להביא את הצדדים להסכם גירושין מכובד. הגורם החיצוני אמור גם לעזור לצדדים לשקול התייחסות וטיפול בעניינים אחרים הקשורים לגירושין ביניהם אשר לפעמים נזנחים במהלך המאבק בין בני הזוג, כגון קשיי הילדים ועוד.
אמנם אין ספק כי החוק החדש נוצר על מנת להקל על העומס העצום הקיים במערכת המשפטית, ועל הסבל הנגרם עקב כך לזוגות המתגרשים. אבל בהחלט ניתן לומר, כי המנגנון החדש בא לענות גם על שינוי בתפיסה החברתית בנוגע לתהליך הגירושין.
הדרך בה יבחרו הצדדים להתגרש חשובה ביותר, ובהקשר זה, ידוע שזוגות שקיימו ביניהם בעבר הליכים משפטיים חוזרים לבית המשפט בהמשך הדרך כאשר מתגלעות מחלוקות. לעומת זאת, זוגות שטרחו והגיעו להסכמות, ייבחרו בדרך זאת גם במחלוקות עתידיות.
מעבר לכל האמור לעיל, דומני שהצעת החוק המבורכת יש בה גם כדי לחולל שינוי מחשבתי בקרב עורכי דין המייצגים לקוחות בענייני גירושין. המשימה החשובה המוטלת על כתפינו היא קודם כל לנסות להרגיע את הרוחות ולקיים הידברות נכונה בין הצדדים, ככל שהדבר ניתן, וזאת על מנת להגיע לפתרון הולם של כל סכסוך.
לסיום, חשוב להדגיש, כי החוק החדש חל על זוגות הפונים אל ערכאה שיפוטית מוסמכת. וודאי שבמקביל למסלול זה יוכלו זוגות החפצים בכך להגיע להסכם גירושין ביניהם שלא דרך בית המשפט, ובכך לחסוך בזמן ובעלויות.
הכותבת הינה עורכת דין ומגשרת המתמחה בענייני משפחה.
המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.