משמורת משותפת הינו הסדר בו שני ההורים "זוכים" לקבל הגדרה הורית שווה. במרבית המקרים, הסדר של משמורת משותפת או אחריות הורית משותפת נקבע בהסכמת שני ההורים, המבינים את חשיבותו לטובת ילדיהם. בשנים האחרונות החל תהליך חברתי מבורך, הנובע בעיקר מרצונם של האבות הגרושים לקחת חלק משמעותי ושווה בגידול ילדם . שופטים מגלים את חשיבות ההגדרה ההורית השווה לטובת הילד ואת חשיבות חלוקת האחריות ההורית ומאמצים אותה.
אחד ההבדלים המהותיים בין משמורת משותפת למשמורת רגילה נמצא בכך שבמשמורת רגילה יש לילד שני בתים - בית ראשי בו הוא גר (ביתו של ההורה המשמורן), ובית משני אליו הוא מגיע לביקורים (ביתו של ההורה הלא משמורן). במשמרות משותפת, לילד יש חדר בכל אחד מהבתים והוא למעשה מתגורר בשניהם באופן שווה.
למשמורת המשותפת ישנם יתרונות רבים שביניהם הפחתה משמעותית בתחושת האבדן הטראומטית אצל ילד במקרים בהם אחד ההורים עוזב את הבית. זאת ועוד, ילדים יוצאים נשכרים כאשר מערכת היחסים בין ההורים בנויה על שיתוף פעולה וכאשר אין מאבקים משפטיים מיותרים. כאשר ההורים שבעי רצון במידה סבירה מהסדרי המשמורת, הסיכוי שהם ישתפו פעולה ביניהם, במגוון נושאים, גבוה יותר. כמו כן, הסיכוי למניפולציה מצד הילדים יורד. במקביל, הילדים גם לומדים שניתן לפתור קונפליקטים בצורה תרבותית.
על רקע מגמת בתי המשפט לקבוע משמורת משותפת, חוזרת ועולה השאלה מה סכום המזונות שיש לפסוק לטובת הילדים במקרה של משמורת משותפת. הדעות בנושא אינן אחידות. במקרה שהוכרע לאחרונה, פטרה השופטת את האב מתשלום מזונות, על רקע פערי שכר משמעותיים בינו לבין האם.
באותו מקרה בני הזוג, להם שני ילדים בני 12 ו- 15 הגיעו לבית משפט לענייני משפחה בעקבות תביעה למזונות שהגישה האישה שעקב אלימות בעלה עזבה את הבית המשותף. האישה משתכרת כ- 15,000 כמנהלת בארגון גדול ואילו הבעל משתכר 11,000 שח' לחודש בתוספת רכב צמוד שאם יוותר על הרכב שכרו יהיה כשכרה של האישה.
צרכי הקטינים הוערכו על ידי האישה בכ- 6,100 שח' ובנוסף דרשה החזר הוצאות עבור שכירות והחזקת הבית בסך של 7,700 שקל.
האב מצדו טען כי הסיבה למשבר הייתה אלימות פיזית ומילולית מצד האם כלפיו. הוא הוסיף כי לאם אופציות בשווי של מעל 2 מיליון שקל וכי הוא אינו יכול לוותר על הרכב, שבלעדיו "אין לו עבודה".
כבוד השופטת שפרה גליק מבית המשפט למשפחה בתל אביב ציינה כי השאלה מה סכום המזונות שיש לפסוק לילדים שהוריהם מקיימים הסדר של משמורת משותפת היא "שאלה בוערת". לדבריה, הסוגיה טרם הוכרעה על ידי בית המשפט העליון וקיימת "מבוכה רבה" הן בקרב השופטים והן בקרב עורכי הדין.
במקרה זה הסבירה השופטת כי בדיקת תלושי השכר של ההורים מצביעה על כך ששכרה של האם גבוה משמעותית מזה של האב, ובנוסף יש לה כספים ומניות בשווי של כמיליון שקל בחשבון בנק נפרד. עוד קבעה השופטת כי לשני הצדדים הוצאה שווה עבור שכירות.
בנוסף, לדבריה, פירוט צרכי הילדים כפי שמופיע בכתב התביעה מופרז ביותר. אף על פי כן, השופטת העריכה את הוצאותיהם הבסיסיות של כל אחד מהקטינים בסכום של 1,200 שקל בחודש.
באשר לחלוקת נטל המזונות בין ההורים, השופטת הבהירה כי מדובר במקרה קיצוני ו"לא רבים המקרים בהם יש פער השתכרות כה גדול בין האב לאם". היא הוסיפה כי חלוקת זמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים שוויונית וכל אחד מהם מוציא עבורם הוצאות דומות על מגורים וכלכלה.
בנסיבות אלה הסיקה השופטת כי לא נכון יהיה לחייב את האב בהוצאות הבסיסיות של הילדים, זאת בניגוד להוצאות המיוחדות בתחומי הרפואי או החינוך.
בסיכומו של דבר קבעה השופטת כי האב לא יחויב בתשלום מזונות חודשי. כל אחד מהצדדים יישא במחצית מההוצאות הרפואיות והחינוכיות המיוחדות של הילדים.
המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.