ברצוני לשתף אתכם בתיק שטיפלתי בו, אני נהנה להיזכר בו ובכל פעם שאני נזכר בו חיוך עולה על שפתיי, הסיפור יסופר בתמצית, בשינויי חלק מהשמות ושינויים מינוריים. הסיפור ארע לפניי כתשע שנים, וכך זה מתחיל, פנה אליי חבר עורך דין וביקש ממני לעזור לו בייצוג לקוח -חבר שפנה אליו, הלקוח נתבע על הפרת חוזה שכירות ו.... , סכום התביעה הפיצוי / הנזק שעליו הוא נתבע עלה על סך חצי מיליון ₪ . עורך דין משה חברי ואני היינו תמימי דעים שלתביעה היה בסיס מוצק, יכול והייתה הגזמה בסכום התביעה אך כל העובדות פעלו כנגד הנתבע- הלקוח שלנו.
הנתבע גבר בשנות הארבעים לחייו, נשוי עם מספר ילדים התגורר בשעריה , כשלוש קודם לכן החליט שהוא פותח פאב, בזמנו לא היו הרבה מקומות בילוי בפתח תקווה והרעיון על פני נראה טוב. ללקוח שלנו אקרא שרעבי. שרעבי איתר מחסן שעמד להשכרה באזור תעשיה בפתח תקווה במקום שמרחקו כ 200 מ' מאזור מגורים, הגודל והמיקום נראו לו, הוא פנה לבעלים וחתם על הסכם שכירות לתקופה של 5 שנים עם אופציה ל-5 שנים נוספות, למותר לציין שהוא לא התייעץ עם עורך דין בטרם החתימה על ההסכם,(ככל הנראה מטעמי חיסכון). בשלב זה החל לשפץ את המקום ולהתאימו לתכלית שרצה– פאב, שרעבי השקיע בשיפוץ סכום ניכר , מחסכונות ומהלוואה שלקח. הפאב נפתח, למותר לציין ששרעבי שכח כי עליו לבקש רישיון עסק, אך פקחי העריה הזכירו לו עובדה זאת. בשלב זה פנה לעריה, אך נתקל בקושי רב, שכן דיירי הדירות בבניין שהיה די קרוב דאגו לצלצל למשטרה ולעריה בכל פעם שרעש המוזיקה העולה מהפאב הפריעה את מנוחתם.
תקופה עברה והסתבר לשרעבי שכל יום שהפאב פועל הוא מפסיד- לא היו מספיק לקוחות, בנוסף לכך הוא קיבל צו סגירה ורק קשריו עם העריה דחו את ביצוע הצו, מכל מקום היה ברור שרישיון עסק לא יתקבל. בכל חודש שעבר גדלו החובות ושרעבי הבין שעליו להיחלץ מהמצב, הוא ניסה למכור את הפאב, ואז התברר לו שהשכירות שהוא משלם עבור המקום גבוהה בעשרות אחוזים מהמקובל באזור, לא היו קופצים, בעצם אפילו לא קופץ אחד, הוא פנה לבעל המקום בבקשה לצאת, בעל המקום מבחינתו בצדק, אמר לו , יש לך חוזה לחמש שנים נשארו יותר משלוש או שתעמוד בחוזה או שתמצא שוכר שיניח את דעתי וישלם כפי שאתה משלם, חוץ מזה להזכירך עליך להחזיר את המקום כפי שקיבלתי אותו, אני לא השכרתי לך פאב.
המצב הכלכלי של שרעבי הלך והתדרדר מיום ליום, הבנקים כבר סירבו להלוות לו, והוא נאלץ להלוות בשוק האפור, אשתו שכמעט ולא ראתה אותו בתקופה זאת, שכן עבד עד הבוקר, ישן עד הצהרים ובצהריים החל להכין את הלילה, אשתו החלה לדבר על פרידה, שרעבי היה במתח ושידר זאת בבית. נוסף על כך ככל שעברו הימים שרעבי הפך להיות הלקוח הכי טוב של עצמו, הוא החל לשתות ומיום ליום הכמות גדלה, לא פעם מצא עצמו מתעורר בפאב לבדו בצהריים.
ואז ביום בהיר החליט זהו זה אני בורח ומשאיר הכל- מה שיהיה יהיה. עברה כשנה והוא קיבל תביעה מהמשכיר – לתשלום דמי שכירות ... לתשלום פיצוי בגין השינויים שנערכו במושכר ללא הסכמה ו....
בפגישה עם שרעבי התגלה שלמעט ניפוח הנזק- התובע מבחינתו צודק, שרעבי טען בפנינו שהביא לתובע מספר שוכרים שיחליפו אותו והם לא הסתדרו עם התובע, כשביקשנו שיפגיש אותנו עם השוכרים שרצו להיכנס בנעליו, על מנת שיימסרו תצהיר, התברר שאין לו קשר איתם ו..., או שמסרבים להעיד.. . בקיצור אין אפשרות להמציא הוכחות, מכל מקום הגשנו כתב הגנה שתמציתו המשכיר פעל בחוסר תום לב, וכן אישר בעל פה את השינויים שנעשו במושכר ששדרגו אותו, וכן סירב לחתום על הסכם שכירות עם שוכרים אחרים שרצו להחליף את /שרעבי. כולנו ידענו שהמצב של שרעבי לא טוב לשון המעטה.
בשלב הזה , אני כעורך דין מחפש את נקודת התורפה של היריב , ותאמינו לי במקרה הזה אני מתקשה למצוא, ההסכם שנחתם עם שרעבי, כולו לטובת המשכיר, והעובדות אין מה לעשות כנגדם. המשכיר אדם כבן 75 ניצול שואה, שכר את שירותיו של עורך דין מנוסה לניהול התביעה, ככל הנראה על בסיס אחוזים ממה שיפסק לטובתו, ברור לי שבתביעה כזאת כל עורך דין יעדיף לעבוד גם על בסיס אחוזים, עורך הדין מוכר לי ואני יודע שהוא לא טיפש, בשיחה לא פורמאלית אני מבין שאין כל רצון לפשרה בסכום נמוך. מה גם שלשרעבי אין כסף, למעשה אין לו כסף לשלם גם עבור הייצוג שלנו, המקרה והאדם נוגע לליבי ואני לוקח את הייצוג בסכום סמלי, תוך הסכם עם שרעבי שבאם יפסקו הוצאות לזכותו, הסכום ישולם לנו, הוא מחייך ומסכים, למרות שהוא לא עורך דין הוא מבין את המצב, מה גם שפנה למספר עורכי דין קודם שפנה אלינו.
סכום התביעה עולה על סך הרכוש של שרעבי יחד עם אשתו. כל שיש להם דירה צנועה עם משכנתא גבוהה וחובות, אני מייעץ לשרעבי להעביר את הדירה לאשתו שפתחה בינתיים בהליך גירושין (בהסכם מעניין ).
אני מחפש את נקודת התורפה, בד בבד עם הגשת התביעה, התובע אדם מבוגר כאמור ניצול שואה ביקש פטור מאגרת בית המשפט, וקיבל. בבקשה ציין שמצבו הכלכלי קשה שכן כל פרנסתו נשענה על המושכר והינו במצב בריאותי קשה עניין המצריך מטפל צמוד, והעובדה שהנתבע לא שילם את שכר הדירה גרמה לו להיכנס לחובות ו.... כאמור למרות מחאתנו השופט הרחמן – השופט גדול ( כשמו כן הוא )- מאשר לו פטור מאגרה.
אני מספר זאת לשרעבי, והוא קופץ ואומר לי לא יכול להיות האדם מלא בכסף, לא אחת שמעתי אותו מדבר בטלפון עם שוכרים אחרים על עסקים אחרים, אני מבקש הוכחה ולשרעבי אין, בדיקה שטחית, באמצעות חבר חוקר מגלה לי שייתכן מאוד ששרעבי צודק. אני מבקש משרעבי לממן חקירה כלכלית על התובע, שרעבי אומר לי, אין לי כסף לאוכל לילדים שלי, אני מתעקש ובסוף מחליטים שחצי אני אממן באמצעות הנחה שאתן לשרעבי בשכר טרחתי וחצי מהסכום הוא יארגן. מתברר שלא טעינו לתובע נכסיי נדל"ן רבים בבעלותו כשליש מבניין משרדים באזור, ועוד ועוד.
ביום שמיעת ההוכחות פיני עורך הדין של התובע, כולו חיוכים, אני כמובן חוקר את התובע על כל ה"שוכרים החלופיים" ששרעבי "הביא " והוא מכחיש, אני חוקר אותו על ה"שיפוץ" ש"אישר" והוא מכחיש נחרצות, ואז אני שואל אותו בעדינות מה מצבו הכלכלי, האם הוא מסתדר עם העובדה שהוא לא קיבל שכירות תקופה, התובע מאושר, הוא מתחיל לקונן על מר מצבו, אני מרחיב את החקירה ונותן לו את הבמה, כאן השופט מתערב ואומר לי אני מבקש לסיים את החקירה שכן אין קשר לעובדות שבמחלוקת, אני מבקש מהשופט עוד מספר דקות, וממשיך לתת לתובע לספר כמה הוא מסכן, עורך דין פיני מחייך, השופט חסר סבלנות, ואז, אני שולף לו את רשימת הנכסים של התובע , נכסים המכניסים שכירות חודשית בסך שמעל 100,000 ₪ . פה התובע מתחיל להתבלבל , הוא אומר כואב לי בחזה איי איי, השופט נותן לו הפסקה, הוא חוזר לדוכן ואני מפציץ אותו, בשלב זה התובע "מתמוטט" ומבקש אמבולנס. כאן הסתיים שלב ההוכחות.
בקיצור, השופט גדול לא האמין לתובע בכלום, ובניינו חוץ מהעובדה שהבקשה לפטור מאגרה לוותה בתצהיר שיקרי, כל שאר העובדות היו נכונות.
התביעה נדחתה ונפסק סך 15,000 ₪ הוצאות לטובת הנתבע. התובע לא ערער בהמלצת עורך דינו, שכן ערעור לא היה מתקבל, מדובר היה בגרסה מול גרסה ולא במחלוקת משפטית.
המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.