מסתבר שבהחלט יתכן.
בית המשפט לענייני משפחה בפ"ת הוכיח לאחרונה שוב את הטענה, כי בכל הנוגע ליחסים הרכושיים בין בני זוג, אין במצב המשפטי הנוכחי בישראל כל וודאות, וכי בעל או אשה אינם יכולים להסתמך על האמור בחוק בכל הנוגע ליחסי הממון שלהם עם בני זוג.
בפסק הדין חסר התקדים העניק בית המשפט מחצית דירה לאשה נשואה, אשר התגוררה בה כ 25 שנים עם בעלה, וזאת למרות שהדירה היתה שייכת לסבתו של בעלה, והועברה בירושה לשני דודיו של בעלה.
כלומר שימו לב: מדובר בדירה שכלל לא היתה בבעלותו של הבעל. היא היתה של סבתו, והועברה בירושה לשני דודיו ונרשמה בטאבו על שמם.
חוק יחסי ממון קובע מפורשות כי במצב דברים כזה - אין לאשה כל זכות לבעלות על הדירה.
למרות זאת מעניק בית המשפט מחצית הדירה לאשה, ואת זאת הוא מנמק במספר קביעות אשר לדעתו מצטרפות לכדי מצב לפיו על בסיס עיקרון של תום לב, יש לראות את הדירה כאילו היא שייכת לאשה ולבעל, למרות שמבחינה טכנית-רישומית היא רשומה על שם הדודים, ובכך עקב גירושי הצדדים עתה - יש להעניק מחצית הדירה לאשה.
מקצת הנימוקים שמפרט בית המשפט הם ראשית כי הוכח בפניו כי הסבתא אהבה מאד את כלתה, וחפצה כי רכושה ישמש בעתיד את נכדיה. עוד מסביר בית המשפט כי על אף שיחסי בני הזוג לאורך 25 שנות נישואיהם לא היו טובים, הרי שעדיין לא דרש הבעל מהאשה לעזוב את הדירה והדבר יצר בפניה מצג לפיו יש לה בה זכויות.
פסק דין זה ממשיך את המגמה הפנטסטית בדיני יחסי הממון בין בני זוג שבעטיה זוגות לא יכולים עוד להסתמך על האמור בחוק יחסי ממון, והוודאות בעניין גורל רכושם במהלך הנישואין הולכת ומתעמעמת.
את המגמה מוביל בית המשפט העליון, אשר בשורה של פסקי דין שניתנו בשנים האחרונות מוכיח כי בני זוג יכולים לעקוף את חוק יחסי ממון (שלא באמצעות הסכמי ממון), באופן שהוראות החוק נשארו ממש בגדר של "המלצה בלבד".
למרות שהחוק קובע כי כל שינוי שלו יהיה בהסכם בכתב, הרי שכיום צפוי כל בן זוג שהיתה לו דירה, מניה בחברה, וכל רכוש אחר ערב הנישואין - כי מחציתם יינתנו לבן זוגו, וזאת בשל "כוונה של שיתוף", כלומר איזושהי "כוונה שבלב" שכמובן קשה מאד להוכיח אותה.
אין ספק כי דיני יחסי הממון בין בני זוג מתפתחים בכיוונים מפתיעים המצריכים עמידה על המשמר וזהירות רבה בקרב משפחות המבקשות לתכנן את ההון המשפחתי שלהן.
מי שחפץ למנוע את אי הוודאות הזו עליו לבצע מספר מהלכים שיכולו לשפר את מצבו המשפטי.
המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.