מוסד הבוררות הוא מוסד עתיק וידוע עוד מימי החוק הרומי בשנת 1968 חוקקה הכנסת את חוק הבוררות
.
בוררות היא שיטה אלטרנטיבית ליישוב סכסוכים, בה צדדים למחלוקת מסכימים להציג את עמדותיהם בפני בורר אובייקטיבי, על מנת שיכריע בסכסוך תלוי ועומד ביניהם
.
הבורר מחויב להכריע בסכסוך שלפניו ובמובן זה דומה הבורר לשופט ושונה ממגשר שאינו רשאי להכריע בסכסוך, אלא להביא בפני הצדדים דרכים לפתרון הסכסוך מרצונם
.
הבורר מחויב להיות אובייקטיבי וניטראלי בעניין הנדון בפניו במסגרת הליך הבוררות
.
הסכם הוא דרישה מקדמית לקיומה של הבוררות
.
לפיכך, כל בוררות תחילתה בהסכם בין הצדדים. הסכם זה יכול להיות הסכם מיוחד לעניין הבוררות או לחלופין סעיף בהסכם המסדיר את מכלול העניינים שבין הצדדים ומסירת מחלוקת בעניינם להכרעת בורר
.
סעיפי בוררות נהוגים לרוב שהצדדים חוששים מפני סרבול והתמשכות ההליך המשפטי או במקרה בו הצדדים מעדיפים להביא את ההכרעה בעניינם לפתחו של איש מקצוע או אדם הנאמן עליהם
.
סדר הדין בבוררות הוא בדרך כלל חופשי יותר, ונתון יותר לשליטת הצדדים
.
חוק הבוררות קובע כללים המסדירים את ניהול ההליך שהנם תנאים דיספוזיטיבים (תנאים אשר ניתן להתנות עליהם) המוצאים ביטויים בתוספת הראשונה לחוק הבוררות
.
אציין כי בוררות אינה מחויבות להידון על פי הדין המהותי ו/או הפרוצדוראלי, אלה אם קבעו הצדדים אחרת. (ראה: תיקון 2 לחוק הבוררות).
הואיל ואין לביה"ד אלה מה שרואות עיניו, והואיל והצדדים יכולים להתנות ולקבוע את אופי ואופן ניהול הבוררות ביניהם והואיל והימשכות הליכים משפטיים או לחילופין הליכי בוררות יוצרת מצב של עינוי דין וחוסר ידיעת האמת עלול להוביל למצב של עיוות דין והואיל וכיום ישנם כלים אוביקטיבים ובכללם כלי הפוליגרף, הגרפולוגיה והאקטואריה שיש בכוחם לסייע לבורר להכריע בסכסוך המונח לפתחו
.
הואיל ופוליגרף הוא מכשיר אשר נועד לקלוט את תגובותיו הבלתי רצוניות של אדם כדי לבדוק אם הוא משקר ומחקרים שנערכו לבדיקת תוצאות מבדקי הפוליגרף מצביעים על אחוזי דיוק שנעים בין 70% במקרה הגרוע ל-90%- 95% במקרה הטוב
.
לפיכך, על מנת להגיע לחקר האמת, להרחיב את יכולתו של הבורר להגיע לחקר האמת, למנוע סרבול והתמשכות הליכים שלא לצורך ולתן פסק בורר בזמן קצר יחסית
.
הקים משרדנו מוסד בוררות המסתייע בבדיקות פוליגרף שנערכות במכון סקאי
.
הליכי הבוררות המתקיימים במשרדנו מנוהלים באמצעות עוה"ד והנוטריון גלעד בן-עמי, שהנו בורר ומגשר, המסתייע בצוות משרדו המונה שני מגשרים נוספים וכן נעזר בשירותי הפוליגרף שמעמיד לרשותו מכון סקאי באמצעות עוה"ד ובודק הפוליגרף מנחם מעיין
.
הדרך לוודא כישורים של בודק פוליגרף הינה חברותו באיגוד בודקי הפוליגרף בישראל (אפ"י) וכן חברותו באיגוד ישראלי לבודקי פוליגרף ממוחשב
-ICPA. החברות באיגודים אלה מותנית בהשכלה מתאימה, העדר עבר פלילי, למודי הכשרה, ניסיון בעריכת בדיקות, קבלת כללי האתיקה המקצועיים ומבחני קבלה
.
במסגרת שטר הבוררות עליו יחתמו הצדדים במשרדנו טרם יחלו את הליך הבוררות יובהר לצדדים כי הבוררות בעניינם תתקיים ללא מחויבות לסדרי דין אך בכפיפות לחוקי מדינת ישראל
.
בישיבת הבוררות הראשונה, יבהירו הצדדים לבורר את סלע המחלוקת בעניינם וינסו להגיע לפשרה. במידה ולא ישכילו הצדדים להגיע לעמק השווה ינסח הבורר את השאלות לגביהן קיימת מחלוקת בין הצדדים ויפנם לבדיקת פוליגרף, ובמידת הצורך לקבלת חוו"ד מומחים ובינהם גרפולוג, אקטואר ושאר כיוצ"ב
.
חשוב לציין, כי כיום בהתאם לתקון מס' 2 לחוק הבוררות מיום 5.11.2008 במידה והצדדים מעוניינים בערכאת ערעור על
פסק הבוררות עליהם לציין זאת בהסכם הבוררות שאם לא יעשו כן יחולו על הבוררות הכללים טרם תיקון החוק, היינו, פסק הבוררות לא יהא ניתן לערעור.
המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.