חקר הרציונליות הנוגע בדיספלינות רבות, הראה דפוסים רבים בהם קבלת ההחלטות של אנשים סוטה מבחירה רציונלית. אחת ההטיות הקוגניטיבית שנחקרו הייתה "הטיית המחדל" (omission bias), לפיה אנשים מעדיפים שלא לפעול על פני הפעולה האקטיבית. כך לדוגמה, נשאלים העדיפו שלא לבצע פעולה שתגרום להסטת סופת הוריקן ממסלולה על אף שהיקף הנזק יופחת. זאת, מאחר ותפסו את עצמם כאחראים לנזק שייגרם לאנשים במסלול החלופי. הוצע כי אנשים שבחרו לפעול ופעולתם הניבה תוצאה שלילית חוו חרטה ואשמה במידה רבה יותר מאשר אלה שבחרו שלא לפעול וארעה אותה התוצאה. אם נוסיף להטיית המחדל את הטיית הסטטוס קוו לפיה אנשים מעדיפים את המצב הקיים על פני זה הכרוך בשינוי, עולה ביתר שאת השאלה כיצד בכל זאת אנו עדים לשיעור הגבוה של פתיחת הליכי גירושין.
כידוע, בישראל קיימות שתי ערכאות שיפוט בעלות סמכות מקבילה לדון ברוב העניינים הכרוכים בתביעות גירושין, ביניהם משמורת קטינים, מזונות אישה וענייני הרכוש; בית משפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. על אף ששתי ערכאות אלה אמורות לפסוק עפ"י אותו הדין, ההבדלים הקיימים ביניהן הניבו פרקטיקה שגרתית בה עורכי דין שוקלים אסטרטגית איזו ערכאה תטיב להערכתם עם מרשיהם. עפ"י רוב, הערכאה אליה פונים ראשונה קונה סמכות לדון בסכסוך שבין בני הזוג ובשל כך קיים "מירוץ סמכויות". יוצא אפוא שבעל הדין שמקדים ופותח הליך באחת הערכאות תוך בחירתה האסטרטגית עשוי לשפר את תוצאות ההליך עבורו.
מירוץ הסמכויות בישראל מכניס פרמטרים נוספים לשיקוליו של אדם החווה קשיים במערכת הנישואין, וייתכן כי פרמטרים אלה תורמים להיחלשותן של ההטיות שתוארו לעיל. בן זוג שאינו מקדים ופונה לערכאה שלהערכתו תניב לו תוצאה טובה יותר, לא ירוויח יתרון יחסי על בן זוגו ואף מסתכן בכך שהאחרון יקדים אותו ויפנה לערכאה האחרת, דבר שעלול להציבו בעמדת נחיתות, לתפיסתו. כלומר, בן הזוג שבוחר לא לפעול ניצב מול הפסד פוטנציאלי נתפס. "שנאת הפסד"(loss aversion)נמצאה באופן שיטתי במחקרים התנהגותיים שהראו כי במצב של הפסד קיימת נכונות גבוהה ליטול סיכונים. כך, כשאדם ניצב בפני הפסד, הוא ידחה חלופה של הפסד ודאי מתון ויעדיף חלופה הכרוכה בסיכון שההפסד הפוטנציאלי בה גבוה הרבה יותר אם קיים סיכוי להימנע מההפסד.
ברבים מהמקרים גירושין נתפסים כמצב הדורש צמצום הפסדים. כשלמשוואה נכנס פרמטר הערכאה השיפוטית שתדון בסכסוך, תחושת אי הוודאות וההפסד הפוטנציאלי מתגברים והדבר עשוי לגרום לאנשים ליטול סיכון גבוה יותר ולהקדים את בן הזוג האחר בפתיחת הליך גירושין. לעיתים, עורכי דין מייעצים למרשיהם להונות ממש את בני זוגם כך שיחשבו שהכל תקין ביניהם, רק כדי להרוויח זמן על מנת שיוכלו להקדים בהגשת התביעות. מצב זה לא רק שלעיתים אינו מותיר אפשרות אמיתית לתיקון מערכת היחסים או לפנייה לטיפול זוגי, אלא אף תורם להעצמת משבר האמון בין הצדדים ולהסלמת הסכסוך.
לפני מספר חודשים הוגש מטעם השרה היוצאת ליבני תזכיר חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה שמטרתו לבטל את מרוץ הסמכויות. זאת, מתוך הבנה כי המצב הנוכחי אינו מיטיב עם הצדדים. אולם מאז הממשלה התפרקה ונושא טעון זה ידחק מן הסתם הצידה. סביר להניח כי אלמלא היה קיים מירוץ סמכויות, בני הזוג היו ממצים דרכים חלופיות לפתרון הסכסוך טרם פניתם לערכאה השיפוטית. אנו עדים למקרים לא מעטים בהם הסכסוך מסתיים בשלום בית או בהסכם גירושין המתגבש מחוץ לכותלי ביהמ"ש, כך שבדיעבד התייתר הצורך בפתיחת ההליכים השיפוטיים. אולם כל עוד מירוץ הסמכויות קיים, ינסו בני הזוג יחד עם עורכי דינם לצלוח אותו במינימום הפסדים.
.
המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.