בהשוואה למסלול קבלת היתר בטרם בניה, המסלול לקבלת היתר בדיעבד, (במקרה ומתאים לתכנית שבתוקף) קצר יותר, זול יותר ופשוט יותר. לפחות אישורים דרושים בדר"כ לצורך קבלת היתר בטרם בניה והם בין היתר: פיתוח, חברת חשמל, משרד תקשורת, מכבאי אש, חברת כבלים, מחלקת המים, חישובים סטטיים ותרמיים ע"י מהנדס בניין, פיקוד העורף, מעבדה מאושרת, התקשרות עם אתר פסולת, ערבות בנקאית ועוד, כשכל תחנה כרוכה בתשלום של מאות שקלים עבור כל אישור. מנגד, כארבעה אישורים בלבד נדרשים, בדר"כ, עבור קבלת היתר בדיעבד: הצהרת מהנדס, אישור או פטור פיקוד העורף, אישור אינסטלציה ואישור פיתוח וללא צורך כלל בערבות בנקאית. אי לכך זמן קבלת ההיתר בדיעבד יכול ויתקצר בכ-65% והחיסכון הכספי יכול להגיע לעיתים לאלפי שקלים.
רשויות המקומיות נוטות לאשר בקשות להיתר בדיעבד גם אם הדבר כרוך בשינוי דרסטי לתכנית בתוקף על מנת להימנע ככל האפשר מהריסת מבנים הדרושים למבקש ולמשפחתו גם אם בעבירה נבנו.
במאי 2001 נכנס למשרדי אברך צעיר ופרט בפני את המסכת משפטית שעבר אביו לאחר שבנה יחידת מגורים בשטח 50 מ"ר ברעננה ללא היתר. במסמכים שהראה נתגלו צו בימ"ש משנת 1997 המורה על עיכוב הריסת המבנה ל-18 חודשים עד שיקבל היתר בניה בתוספת קנס ופסק דין בשנת 2001 בגין אי קיום צו בימ"ש המורה על עיכוב נוסף של 18 חודשים בתוספת קנס. במשך השנים שלאחר מכן, הוגשו בעניינו 3 בקשות להיתר בדיעבד ובקשה לשינוי נקודתי של קווי בנין. בכל אותה עת נמנעה הוועדה מלהגיש כתבי אישום עד למיצוי הליך האישור בדיעבד.
במרץ השנה 9 שנים לאחר אותה פגישה (הרבה מעבר לארכה שפסק בימ"ש!), אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובניה, רעננה, תב"ע מקומית להקלה של 25% בקו בנין צדדי ו-13% בקו בניין קידמי, דבר שלא היה עולה על דעת הוועדה לאשר בבקשה טרם בניה. בכך הוסר, למעשה, המכשול האחרון לאישור הבקשה ונסללה הדרך ללגליזציה של עבירת הבניה ולהנצחת המבנה הבלתי חוקי. אי אפשר שלא להסכים עם דברי בג"צ (בג"צ 125/74 ) כי תמוה הדבר, כי אותה רשות, שהביאה את הקבלן בפלילים והשיגה נגדו גזר-דין וצו, זמן קצר לאחר מכן הפכה את עמדתה ונתנה את אישורה לבניה, שנעשתה בניגוד לחוק.
במקרים אחדים תופנה הבקשה לטיפול התובע העירוני בטרם תידון בוועדה, התובע ימליץ באם לנקוט בהליך פלילי באם להגיע להסכם טיעון ע"י קביעת קנס ונתינת ארכה להכשרת ה"שרץ. בחריגות שחלה עליהם התיישנות, בדרך כלל, לא יוגש כתב אישום והן יועברו לוועדה לאחר שימוע.
בדו"ח בקורת שכתב מבקר עיריית רעננה לגבי שנים 2000 ו- 2001, נמצא כי בקשות תושבים להיתר בניה בדיעבד נענות בדרך כלל בחיוב בתנאי שמתאימות לתכנית בתוקף. על פי הבדיקה, בשנת 2000, אושרו על ידי הוועדה 31 היתרים של בניה בדיעבד ובשנת 2001, נמצאו 46 בקשות להיתרים עבור בניה בדיעבד, שמתוכם 38 אושרו ע"י הועדה.
ביהמ"ש העליון לא חסך את שיבטו מהתנהלות הרשויות המקומיות בהענקת היתרי בניה בדיעבד, "אין ספק כי המחוקק לא כיוון ליתן בידי רשויות התכנון המנפיקות היתרי בנייה, סמכות לחון עברייני בנייה. סמכות חנינה ניתנה אך לנשיא המדינה - לו ולא לאחר זולתו; גם לא לוועדה המעניקה רישיונות בנייה", כך קבע כב' השופט חשין (רע"פ 10348/03 ).
מבקר המדינה העיר אף הוא בדוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2008, כי הדרך הקלה של מתן היתר בדיעבד מעודדת ביצוע עבירות בנייה ואינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק ועם הפסיקה. אחת הדוגמאות המופיעות בדו"ח היא של היתר בנייה והיתר לשימוש חורג בדיעבד שניתן על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה, עבור גן אירועים הפועל באופן בלתי חוקי במשך למעלה מ-10 שנים וזאת למרות התנגדותו של מנהל היחידה לאיכות הסביבה בעירייה, שטען כי גן האירועים פועל בצמוד למפעל המאחסן חומרים מסוכנים, ופעולתו מסכנת את בריאות הציבור ואת בטיחותו. בהליך טרם בניה לא היה עולה על הדעת כי אולם אירועים זה היה מאושר או מגיע לידי ביצוע.
דוגמא נוספת ברעננה היא של אדם שהגיש בקשה להיתר בדיעבד עבור סגירת מרפסות (מקורות ולא מקורות) ובניה בקומת עמודים בשטח כולל של כ-30 מ"ר בבית צמוד קרקע. השטח חרג מהשטח המותר בהתאם לתכנית בתוקף.
הוועדה המקומית דחתה את הבקשה בטענה כי לא ניתן לאשר את השטח המבוקש, אך בתשובה לערר שהוגש, קבעה וועדת הערר כי שטח סגירת המרפסות לא ייכלל בסה"כ השטח העיקרי לבניה; בכך נסללה הדרך לקבלת היתר והכשרת הבניה. שכנו, לעומת זאת, שהגיש בקשה זהה בטרם בניה שנה קודם לכן, לא זכה לאותו אישור, הוא נאלץ לכלול את שטח סגירת המרפסות בשטח המותר לבניה, לשם כך נדרשה בקשה להקלה בשטח הבנייה, דבר הכרוך בהליך פרסום, באיבוד זמן יקר ובתשלום היטל השבחה של אלפי שקלים. במקרה זה, אי השוויון משווע לשמיים בין האזרח הבוחר לדבוק בחוק לבין עבריין הבניה בגדר "החוטא יוצא נשכר".
בעיר לוד שבה בין השנים 2000-2006 היקף הבנייה הבלתי-חוקית עמד על כ-2,000 יחידות דיור, החדלון ביכולת האכיפה גרם לעירייה להיכנע למפירי החוק ולהסכים להכשיר את עבריינות הבנייה במסגרת תכנית אב המכשירה כ-3000 יחידות דיור לרבות בניה בלתי חוקית. הלבנה זו של הבנייה הבלתי חוקית רק מעודדת פעילות כזאת בעתיד בגדר יבנה הבונה כחפצו, ומשתבוא גאולת הליכי התכנון יבוא גם יום "עשיית סדר" בבניה הלא חוקית.
הליך זה אינו מעוגן בחקיקה ולכן משתנה מרשות לרשות בהתאם למדיניותה לגבי הכשרת בניה לא חוקית. אין כאן מדיניות כלל ארצית אחידה ברשויות השונות נוהגים בדרכים שונות, ולעתים דרכים אלה שונות ממקרה למקרה. כבר בדו"ח ועדת בר-לב משנת 2005 פורטה שורה של המלצות לגבי הסדרת הליך הכשרת עבירות בנייה כך שהיא תתאפשר רק לאחר תהליך בדיקה שיבטיח קיום של מספר מדדים כגון:חקירה באמצעות צוות-מומחים מוסמך (כגון בודקי מכון-בקרה); תשלום כפל-אגרות (כיסוי כל ההוצאות וכופר); ובחינה מקדימה של קיום הנושא הקנייני; כל זאת בתהליך מובנה ועל יד שינוי בחקיקה.
במסגרת הרפורמה בחוק התכנון והבניה, המתגבשת בימים אלה, מתבלטת המגמה לחזק את הוועדות המקומיות ע"י שינוי בהרכב הוועדות בדרך של הוספת גורמים מקצועיים לחברי הוועדות, אך המסקנה ההכרחית והמתבקשת היא כי יש להציב גבולות לרישוי בדיעבד ולשקול אם אין להגביל, דווקא, את סמכותן של ועדות התכנון לטפל ברישוי בדיעבד של בנייה בלתי חוקית. יש להגבילם באופן שלא ניתן יהיה להפעילו בהליכים של הקלה כמותית או תיקון לתכנית שבתוקף, שהכלל יהיה שאין רישוי בדיעבד במשך הליכי המשפט והחריג יתקיים רק ברשות ביהמ"ש וכן בקשות לעבירות בניה חמורות או עבירות בניה חוזרות ונשנות לא יאושרו בדיעבד. מתבקש כי, יש לעגן בחקיקה כלים מפורשים מתי ניתן לא לאשר בקשה גם אם היא תואמת תכנית בתוקף כך שתענה על דרישות סביבתיות, בטיחותיות ותכנוניות.
המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר