חפש

תאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה – משמעותה והשלכותיה

תאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה – משמעותה והשלכותיה



תאונת דרכים – סעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: "חוק הפיצויים") מגדיר מהי תאונת דרכים וכלהלן: 

"תאונת דרכים" - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי;

ככל שמדובר בתאונת דרכים, חל הסדר פיצוי ייחודי המוסדר בחוק הפיצויים, לפיו ישנה אחריות מוחלטת על המזיק לפצות את הניזוק בגין כל נזקיו כתוצאה ממעשה העוולה. 

אשמת הניזוק בקרות התאונה אינה שוללת את זכותו לפיצוי בגין נזקיו, למעט אם התקיים אחד התנאים הבאים:

(1)  מי שגרם לתאונה במתכוון;

(2)  מי שנהג ברכב תוך הפרת החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב ללא רשות), תשכ"ד-1964, וכן מי שהיה מצוי

ברכב ביודעו שהנוהגים בו כאמור;

 (3) מי שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו, למעט רשיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה או מחמת הגבלה שהוטלה

לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967;

 (4) מי שהרכב שימש לו, או סייע בידו, לביצוע פשע;

 (5) מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב;

 (6) בעל הרכב או המחזיק בו, שהתיר לאחר לנהוג ברכב כשאין לו ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח שיש לו

אינו מכסה את החבות הנדונה ושנפגע בתאונת דרכים שאירעה באותה נהיגה, בין בהיותו ברכב ובין מחוצה לו.

כעת ולאחר שנקבע כי המדובר בתאונת דרכים, יש לקבוע אילו מהנזקים ארעו כתוצאה מהתאונה עליהם יחויב המזיק לפצות את הניזוק, לעומת נזקים אשר אינם כתוצאה מהתאונה, בגינם אין המזיק חייב בפיצוי כלפי הניזוק.  

בתביעה לפי חוק הפיצויים (להבדיל מתביעה לפי פקודת הנזיקין) הניזוק לא נדרש ואף אינו רשאי לצרף חוות דעת רפואית להוכחת נכויותיו בעקבות התאונה, במידה וקיימות, אלא יש לצרף לכתב התביעה בקשה למינוי מומחים רפואיים, כאשר במידה וקיימת ראשית ראיה לקיומה של נכות ימנה בית המשפט מומחה רפואי מטעמו אשר יקבע באם לניזוק נותרה נכות כתוצאה מהתאונה ואת שיעורה.

במידה והמומחה הרפואי יקבע כי לא נותרה כל נכות בגין התאונה, הרי שעל המזיק לפצות את הניזוק לגבי הנזקים המיוחדים (אשר ארעו בעבר ויש צורך בהוכחתם) בלבד, אולם במידה וייקבע כי כתוצאה מהתאונה נותרה לניזוק נכות, הרי שיש לפצותו גם בגין נזקיו לעתיד ובהתאם לראשי הנזק השונים.

ראשי הנזק השכיחים בגינם מפוצה ניזוק כתוצאה מאירוע ביטוחי הינם: הפסדי השתכרות, הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות, הוצאות רפואיות ונסיעות, עזרת הזולת וכן כאב וסבל.

ראשי נזק נוספים אשר הינם פחות שכיחים בגינם מפוצה הניזוק (בדרך כלל בהתקיים נזקים חמורים או בהתקיים נסיבות מיוחדות) הינם: אובדן הנאות החיים, אובדן סיכויי החלמה, התאמות דיור וכו'.

רשימת ראשי הנזק אינה רשימה סגורה אולם טעונה הוכחה.

תאונות דרכים שהינן גם תאונות עבודה:

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה וכדלקמן:
"תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;

סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי קובע חזקה כי במידה וארעה לנפגע תאונת דרכים בדרך מביתו לעבודתו, במהלך עבודתו או בדרך ממקום עבודתו לביתו, הרי שהמדובר בתאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה.

לכלל זה יש חריגים (כגון הפסקה וסטייה או שלא בהתאם להוראת המעביד) אשר מוציאים את המקרה ממסגרת של תאונת עבודה.

במקרה והמדובר בתאונת עבודה, יש לפנות למוסד לביטוח לאומי כמטיב עם הניזוק לשם מיצוי הזכויות של הנפגע מול המוסד לביטוח לאומי.

ראשית יש להגיש בקשה להכרה בתאונה כתאונת עבודה ולקבלת דמי פגיעה ולאחר מכן יש להגיש תביעה לקביעת נכות מעבודה.

לאחר הגשת תביעה להכרה בתאונת עבודה ובמידה והמוסד לביטוח לאומי יכיר בתאונה כתאונת עבודה, הנפגע זכאי לדמי פגיעה עד תקופה שלא תעלה על 13 שבועות (91 ימים) בכפוף להצגת תעודות רפואיות לנפגע עבודה ובמידה ולא ניתנה לנפגע הכנסה מעבודה בתקופות אלו.

בעבור יום הפגיעה ישולם לנפגע דמי פגיעה מהמעביד. על מנת שנפגע יהיה זכאי לדמי פגיעה עליו לקבל לפחות 12 ימי אי כושר מעבר ליום אי הכושר הראשון.

שיעור דמי פגיעה ליום הם שלושה רבעים משכר עבודתו הרגיל של הנפגע, אך לא יותר מ-75% מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30.

בנוסף הנפגע יהיה זכאי לריפוי, להחלמה, לשיקום רפואי ולשיקום מקצועי.

לאחר תקופת דמי הפגיעה ידון המוסד לביטוח לאומי בתביעה לנכות מעבודה וככלל יזמן את הנפגע לבדיקות רפואיות אצל רופאים מומחים מטעמו לצורך קביעת נכויותיו בגין התאונה.
במקרה זה, קביעת המוסד לביטוח לאומי מחייבת את בית המשפט והצדדים, אלא אם נקבעה לנפגע נכות לפני קביעת המוסד לביטוח לאומי.

במידה ונקבעה לנפגע נכות צמיתה בשיעור 9% ועד לשיעור 19%, ישלם המוסד לביטוח לאומי מענק נכות מעבודה שהינו חד פעמי.

במידה ונקבעה לנפגע נכות צמיתה בשיעור 20% ויותר, ישלם המוסד לביטוח לאומי לנפגע קצבת נכות מעבודה מדי חודש בחודשו.

יצוין כי אין בשובו של הנפגע לעבודה בכדי לשלול את התשלומים המגיעים מהמוסד לביטוח מכח נכויותיו הקבועות.

לאחר שנקבעת נכותו של הניזוק יש לפנות למזיק בגין נזקי הנפגע בניכוי הסכומים אשר שולמו או אשר היו אמורים להיות משולמים לנפגע על ידי המוסד לביטוח לאומי.

יצוין כי במידה וזכאי הנפגע למענק או קצבה בשל נכות מעבודה מהמוסד לביטוח לאומי, הרי שלא ישולם הסכום האמור לגבי תקופה העולה על 12 חודשים ולכן, שיהוי בהגשת תביעה זו מעבר לשנה עשוי לפגוע בסכום הפיצוי המגיע לניזוק מהמוסד לביטוח לאומי עקב התאונה.
 
המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר .

 
מלאו את פרטיכם ועורך הדין יחזור
אליכם בהקדם:
אני מאשר/ת את תקנון האתר
אני מאשר/ת קבלת דיוור
שלחו טופס