חפש

ידועים בציבור

ידועים בציבור



א. הקדמה-

ההכרה כי בני זוג הינם 'ידועים בציבור', הינה משמעותית ובעלת השלכות רבות, כלכליות ואחרות, שכן משמעותה הינה הקביעה כי בני הזוג ביקשו, בין במפורש ובין במשתמע, להחיל על מערכת היחסים ביניהם מכלול חובות וזכויות של דיני הנישואין והגירושין,בין היתר, בחלוקת הרכוש המשותף לצדדים על פי הלכת השיתוףעם פרידתם. 

נוכח ההשלכות המשמעותיות להכרת בני זוג כ'ידועים בציבור', יש לנקוט משנה זהירות בטרם יוכרו בני זוג החיים ביחד כ'ידועים בציבור' מהבחינה המשפטית. הכרה כזו כדבר שבשגרה, במיוחד בעידן המודרני בו סיטואציה זו שכיחה כל כך, עלולה לפגוע בכל אותם זוגות אשר לא התכוונו להחיל על מערכת היחסים ביניהם את מכלול החובות והזכויות הנובעות מדיני הנישואין והגירושין.

ב. הגדרתם של 'ידועים בציבור' בפסיקה-

השאלה מי נחשב ל'ידוע בציבור' הינה שאלה מורכבת אשר נדונה רבות בפסיקה ובספרות המשפטית. הקושי נובע בעיקר בשל העדר הגדרה אחידה ושיטתית של מושג ה'ידועים בציבור' בחוקים השונים. הפסיקה העוסקת בסוגיה זו היא דינאמית ומתפתחת בהתאם לצרכי השעה, שינוי העיתים והתאמה לחיים המודרניים. 

בפסיקה נקבעו שני תנאי סף מצטברים לצורך ההכרעה בקשר להיותם של בני  זוג ידועים בציבור:

א. היסוד הראשון הינו חיי משפחה (אישות) -חיים אינטימיים המושתתים על יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהשניים קשרו את גורלם זה בזו.
ב. היסוד השני הינו ניהול משק בית משותף -כפועל יוצא וטבעי מחיי המשפחה המשותפים, (ראהרע"א 9755/04ביטון נ' קצין התגמולים, [פורסם בנבו]). 
ג. הוכחת מעמד "ידועים בציבור"– המבחן הסובייקטיבי- 
הוכחת מעמדם של ידועים בציבור הוא עניין שבעובדה, ועל הטוען למעמד זה רובץ נטל ההוכחה (ראה: ע"א 714/88 שנצר נ' ריבלין, פ"ד מה(2) 89).  

נקבע כי שאלת קיומם של שני התנאים הנ"ל, ראוי שתיבחן על פי קריטריונים סובייקטיביים- כיצד ראו בני הזוג עצמם את מערכת היחסים ביניהם.

קרי, די בהוכחה סוביקטיבית לאומד דעת הצדדים, כדי לקבוע את היותם 'ידועים בציבור', ללא כל קשר להשתקפות יחסיהם בעיני הציבור. כך נקבע בע"א 481/73 רוזנברג נ' שסטל, פ"ד כ"ט(1) 505, 508 כי "יש טעם רב בהשקפה כי אין לגזור גורלם של בני זוג 'ידועים בציבור' על פי חריצותם של הולכי רכיל, אלא יש להכריע בזכויותיהם על פי טיב הקשר שהתקיים ביניהם והמהות האמיתית של יחסיהם"

בתמ"ש 16870/00פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] גרס כבוד השופט שוחט כי אמות המידה עליהן ניתן לבסס קשר שניתן להגדירו כחיי משפחה, הינן: מגורים במשך שנים ארוכות תחת קורת גג משותפת ובמשך כל אותן שנים קיום ארוחות משותפות בילויים ונסיעות משותפות, דאגה אחד לשני במימון ובניהול הבית, דאגה של האחד לשלומו ובריאותו של האחר. (ראה: בג"ץ 721/94 אל על נתיבי אויר לישראל נ' יונתן דנילוביץ מח (5) 749 דברי כבוד השופט ברק).

ד. לסיכום-

האבחנה בין זוגיות הזוכה למעמד של 'ידועים בציבור' לבין זוגיות מסוג "חברות" בלבד, אינה פשוטה, ונקבע כי כל מקרה ייבחן ויוכרע בהתאם לנסיבותיו המיוחדות,כפי שנאמר לעניין זה ברע"א 9755/04ביטון נ' קצין התגמולים[פורסם בנבו]: 

"ההכרה בבני זוג כ"ידועים בציבור" מחייבת עמידה ב"מבחן סף". כדברי הנשיא ברק: ...בטרם יוחלט שהצדדים הם אכן ידועים בציבור. יש להראות כי בני-הזוג עברו את שלב ה"ניסיון", והם מבקשים למסד את הקשר ביניהם" (רע"א 8256/99 פלונית נ' פלוני, פ"ד נח(2) 213, 238 (2003))" (סעיף 22 לפסק דינו של כב' השופט ריבלין). 

כבוד השופט רובינשטיין הזהיר ברע"א 9755/04ביטון שלעיל ממצב שבו בית המשפט יטיל על בני זוג שלא התכוונו ליצור מחויבות הדומה לקשר נישואין תוצאות משפטיות מרחיקות לכת ויבסס זכויות על יסודות שאינם מוצקים כסלע. עוד הוסיף כבוד השופט רובינשטיין כי קיימת בהחלט אפשרות של חיים משותפים המבוססים על חברות קרובה וקשר נפשי ורגשי ממושך ועדיין הקשר לא התגבש להכרה בהם כידועים בציבור.

הכותבות עו"ד קרן רז ועו"ד הדס ויינפלד רוסו, שותפות במשרד רז-רוסו משרד עורכי דין, הנן בעלות ניסיון רב בתחום דיני המשפחה, תחום רחב הטומן בחובו נושאים רבים כגון: גירושין, מזונות, משמורת ילדים והסדרי ראייה, אפוטרופסות, פירוק שיתוף, הסכמי ממון, ירושות וצוואות, הגירה/ חטיפת ילדים לחו"ל, ידועים בציבור, זוגות חד מיניים, ועוד נושאים רבים נוספים מתחום המעמד האישי.

המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.

רז-רוסו משרד עורכי דין
מלאו את פרטיכם ועורך הדין יחזור
אליכם בהקדם:
אני מאשר/ת את תקנון האתר
אני מאשר/ת קבלת דיוור
שלחו טופס