סם האונס: מה קורה כשאת לא מסוגלת להגיד לא?- פורסם בMako, ב- 11.09.2013, 17:27

בעקבות השימוש ההולך וגובר בסם האונס ישנן נשים שניטלה מהן אפילו הזכות לומר לא. שינוי המדיניות בחוק מגן על אלו שלא הביעו הסכמה בצורה אקטיבית. עו"ד דורון ויינרייך מסביר את ההבדל בין חוסר התנגדות להסכמה
 
בשנים האחרונות אנו עדים למקרים רבים בהם חומרים המכונים "סם האונס" מוכנסים למשקאות במועדונים ובמסיבות פרטיות. השימוש בחומרים הללו הולך וגובר, בשל היכולת שלהם לגרום לתחושת אופוריה ולעלייה בחשק המיני. כשמשלבים את החומרים הללו עם אלכוהול או עם חומרים אחרים, התוצאה יכולה להיות הרת אסון ולהתבטא בחולשה, בלבול, אובדן זיכרון, שינה עמוקה, עילפון ובמינונים גבוהים יותר אף עלולה לגרום לתרדמת או מוות.
 
על פי המצב המשפטי בעבר, על מנת שמעשה מיני יחשב כעבירה היה צורך להביע התנגדות למתרחש. אך מה קורה כשניטלת מהאישה היכולת לומר לא? כיצד יקבל בית המשפט את טענותיו של גבר, הטוען כי יחסי המין נעשו בהסכמה, אך האישה הייתה תחת השפעת חומרים מערפלי חושים?  עו"ד דורון ויינרייך, העוסק בייצוג קרבנות הטרדה ותקיפה מינית ומייעץ בפרקליטי IL, מסביר.

כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת?
בדרך כלל השימוש בסם האונס יתבצע על ידי גברים לשם השגת טובות הנאה מיניות מנשים, מבלי שהן יוכלו להתנגד ולהגן על עצמן. במקרים מסוימים הן בכלל לא יזכרו שנעשו בהן מעשים מיניים. כאשר האחראים למהילת "סם האונס" במשקאות מובאים לדין, הם מנסים להגן על עצמם בטענה שהמעשים המיניים "היו בהסכמה" או שהבחורה "לא הביעה התנגדות".

כיום בית המשפט לא יקבל טענה כזו, משום שהמצב המשפטי בעניין עבירות מין השתנה רבות לאורך השנים. ההמצב המשפטי בארץ נכון לעכשיו מחייב הבעת הסכמה חופשית ואקטיבית, על מנת שמעשה מיני לא ייחשב כעבירת מין.

את השינוי במדיניות המשפטית ביחס לעבירות מין, ניתן לראות אפילו בתחום האומנות הישראלית. בשנת 1962, כתב דן אלמגור את שירו המוכר "כשאת אומרת לא- למה את מתכוונת". רבות נאמר על השיר הזה, אך השיא התרחש בשנת 1993. בפסק הדין המפורסם בפרשת האונס בשומרת, השופט חשין מתח ביקורת על המסר של מילות השיר ומאחר וטען כי אלמגור שטח בשירו סברה ישנה ומוכרת שכשאישה אומרת לא היא למעשה לא באמת מתכוונת לכך. דן אלמגור קיבל על עצמו את הביקורת ושינה את מילות השיר בהתאם לפסיקה ולרוח אותה תקופה. היום מילות השיר גורסות כי: "כשהיא אומרת 'לא!' - לזה היא מתכוונת!"

בהתאם לשינוי המדובר בחוק הישראלי, המושג "הסכמה חופשית" קיבל משמעות רחבה יותר. בהתאם למצב העדכני זה מובן כי זכות הבחירה החופשית ניטלת מידי האישה לא רק כאשר היא תחת השפעות של חומרים מערפלי חושים, אלא גם כאשר מדובר ביחסי מרות: אם בעל מרות מנצל את מעמדו לצורך הצעות או התייחסות מינית לא נאותה, הוא למעשה נוטל ממי שכפופה למרותו את זכות הבחירה החופשית.

כך גם אם היא נותנת את "הסכמתה", הדין אינו מתייחס להסכמה זו כ-הסכמה אמתית. ההנחה היא שסירוב לבעל המרות עלול לפגוע במי שכפופה למרותו. לנוכח פערי המרות הללו נשים רבות הסתפקו רק בהתנגדות פאסיבית, בכך שהגיבו בהסכמה כפויה.

טענתם של המטרידים והפוגעים גם במקרים מן הסוג הזה מתמצה בכך שהמוטרדות הסכימו כי הן לא הביעו התנגדות אקטיבית. כמובן שטיעון זה לא עומד בבית המשפט, מאחר והדין דורש הבעת הסכמה באופן פעיל. משלא הובעה הסכמה אקטיבית, הרי שלא התבצעה הסכמה למעשים המיניים.

כשמדובר במעשים מיניים שנעשו תחת השפעת סם האונס בתי המשפט נוהגים בהתאם למדיניות זו וקובעים כי יש בכך ניצול מצב המונע מתן הסכמה חופשית. מכאן קצרה הדרך להרשעה באונס, מעשים מגונים ועבירות מין אחרות. כך היה למשל במקרה של ש', שהורשע במעשים מגונים במתלוננת, מאחר וניצל את מצבה, בכך שקיים עמה מגע מיני בעת שהייתה מעורפלת, ככל הנראה מהשפעת אלכוהול וסם האונס. ש' טען שהמתלוננת הסכימה למעשים ואף יזמה אותם. לעומת זאת המתלוננת טענה כי אם לא הייתה תחת השפעת החומרים היא "לא הייתה נוגעת בו אפילו במקל".

בית המשפט דחה את טענתו של ש' וקבע כי הוא ניצל ביודעין את מצבה של המתלוננת, מאחר והיה מודע לערפול החושים בו הייתה שרויה ולכן לא הייתה במצב ראוי להביע את הסכמתה החופשית לקיום יחסי מין. בנוסף, קבע בית המשפט כי לאור הנסיבות ש' היה צריך לפחות לחשוד בדבר היעדר הסכמתה האקטיבית של המתלוננת, אך בחר להתעלם מכך. מחובתו הייתה לבחון אם ניתנת הסכמתה החופשית ומאחר ולא עשה זאת, יש לראותו כמי שהיה מודע לקיום הנסיבות.

"'הסכמה' למעשים מיניים תחת סם אונס אינה נחשבת להסכמה חופשית" 
המסקנה החד משמעית הינה ש"הסכמה" למעשים מיניים תחת השפעת סם האונס, איננה הסכמה חופשית, ולא תחשב בבית המשפט כהסכמה בשום צורה. לכן על מנת שמעשים מיניים לא ייחשבו כעבירות מין חייבת להתקיים בהבעת הסכמה חופשית, כפי שהחוק דורש.

המכנה המשותף בין "הסכמה" למעשים מיניים תחת השפעת יחסי מרות, לבין מקרי ה"הסכמה" תחת השפעת סם האונס, הינו שגם אם הובעה "הסכמה", לא היתה זו הסכמה חופשית ולכן אין היא נחשבת הסכמה כלל. במקרים של הטרדה או תקיפה מינית כדאי לפנות בהקדם האפשרי לעו"ד המצוי היטב בתחום הזה ולשקף בפניו את פרטי המקרה. ככל שעורך הדין יבין יותר לעומק את המשמעויות החוקיות הוא ידע מהם הצעדים שניתן לנקוט בהם על פי הדין.

פעמים רבות הנפגעות כועסות על עצמן ולא מבינות איך לא הצליחו למנוע את אשר קרה, מה שגורר במקרים רבים הימנעות מפניה לטיפול משפטי. כעסים מן הסוג הזה עלולים למנוע מרבות מהקרבנות לנקוט בצעדים מעשיים למיצוי זכויותיהן החוקיות. חשוב לדעת, כי כיום ישנן לא מעט אופציות אשר כוללות פתרונות שקטים וחוקיים, המאפשרים קבלת פיצוי מהמטרידים באופן דיסקרטי.

תכני המאמר אינם ולא יהוו בשום מקרה תחליף ליעוץ משפטי ו/או לטיפול משפטי מכל סוג שהוא, ואינם מהווים המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו.