שותף בחשבון בנק- האומנם?

י.כ ז"ל צירף את בתו כשותפה לחשבון הבנק שבבעלותו. כאשר היה על ערש דווי ובסמוך למועד פטירתו משכה הבת סכומי כסף גדולים מחשבון הבנק. לאחר פטירתו הגיש בנו השני של המנוח תביעה נגד אחותו בטענה שמשכה את הכספים שלא בתום לב ובניגוד לחלוקת העיזבון של אביהם על פי דין.

לטענת האח, אמנם האחות צורפה כשותפה לחשבון הבנק, אך אין הדבר אומר כי ניתנה לה בעלות בכספים המופקדים בו ואף לו במחציתם. מטרת השותפות מצד האב הייתה לאפשר לאחות לסייע לו בניהול החשבון. לטענתו, אחותו ביקשה "לקבוע עובדות בשטח" בטרם חלוקת העיזבון ולהעביר את הכספים להחזקתה.
מאידך, להגנתה טענה האחות כי האב צירפה כשותפה לחשבונו בפירוש מתוך במטרה להפוך אותה לשותפה בכספים המופקדים. על-מנת להוכיח את טענותיה הצביעה האחות על כך שהאח קיבל מאביהם את דירת מגוריו וצירופה לחשבון נועד "לאזן" את המצב בין הילדים. כמו-כן, טענה האחות כי לו היה מבקש אביהם שתסייע לו בניהול החשבון בלבד יכול היה לתת לה ייפוי-כוח לחשבון ולא היה נדרש ממנו לצרפה כשותפה. יתרה מכך טענה האחות כי לו היה חוב בחשבון היא הייתה מחויבת לשלמו במלואו ועל-כן גם כשיש יתרת זכות ומשאביה הלך לעולמו היא זכאית למלוא הכספים בחשבון ולא רק למחציתם.

בית המשפט לענייני משפחה פסק כי ל"חשבון משותף" יכולות להיות מטרות שונות והגדרות שונות (ויש להדגיש, ענייננו בחשבון משותף שלא בין בני זוג שם חולשים יחסי הממון ביניהם). חשבון משותף יכול שיהיה בין שותפים עסקיים למטרת ניהול עסקים יחד, יכול להיות שאדם המחזיק בחשבון בנק ובכספים בו מצרף שותף שינהל עבורו את ענייניו ויכול להיות שבעל חשבון מבקש להעניק מתנה לאדם אחר ולכן מצרפו כשותפו. על-כן, פסק בית המשפט כי צירופו של אדם כשותף לחשבון בנק לבדו אינו מעיד על כוונה להעניק לו את הכספים או מחציתם במתנה. על האדם הטוען לכך, להראות בראיות נוספות כי הייתה כוונה להעניק לו מתנה כזו. ראיות נוספות מעין אלו, על פי הפסיקה, יכולות להיות מסמכים בכתב המעידים על כוונתו של בעל החשבון הקודם, יחסי קרבה מיוחדים בין אותו בעל החשבון והשותף השני וראיות נסיבתיות אחרות המלמדות על כוונה מפורשת של לשתף את השני ברכוש. בית המשפט ציין והדגיש כי זהו הדין כאשר עסקינן בחשבון אשר נוסף לבעליו שותף בשלב מאוחר. לעומת זאת, כאשר עסקינן בחשבון בנק שנפתח מלכתחילה כחשבון משותף חזקה שהבעלות בכספים היא משותפת ועל מי שטוען אחרת הנטל להוכיח זאת בפני בית-המשפט.

במקרה דנן נקבע כי מכלול הראיות מלמד שהמנוח ביקש להעניק לבתו זכות קנייניות בחשבון המשותף ובכספים. אולם, הכלל המשפטי הוא שבעלים במשותף מחזיקים בכספים בחשבון הבנק בחלקים שווים, אלא אם ישנו מסמך המעיד על כך שקבעו חלוקה אחרת ועל-כן לבת ישנה בעלות רק במחציתם של הכספים. לו ביקש האב להעביר לביתו את מלוא הבעלות יכול היה להעביר את הכספים במלואם לחשבון בנק אחר שבבעלותה של הבת. כמו-כן, ציין בית המשפט כי נדמה שנפל פגם מוסרי בהתנהגותה של הבת, אשר משכה כספים מחשבון הבנק של אביה בסמוך לפטירתו עקב החשש כי תיאלץ להתחלק בהם עם אחיה.

המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.