חקירת יכולת כאמצעי לוודא את מצבו הכלכלי האמיתי של החייב

הליך של חקירת יכולת, הינו הליך הדרוש לשם מיצוי גביית החוב. חקירת יכולת מאפשרת לרשם ההוצאה לפועל ולזוכה, להעריך נכונה את יכולתו הכלכלית של החייב ואת יכולתו למלא אחר פסק הדין שניתן נגדו. כן היא נועדה לגלות נכסים שהחייב מסתיר בפני נושיו. לאחר חקירת היכולת יינתן צו תשלומים נגד החייב על פי יכולתו המוכחת כפי שהתגלתה  בחקירת היכולת.הליך חקירת היכולת הוסף לחוק ההוצאה לפועל בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בעניין בג"ץ 5304/92 כאשר באותו עניין נקבע כי יש להוסיף את חקירת היכולת במטרה להגן על החייב מפני נקיטת הליכים נגדו במקרה ואין ביכולתו לפרוע את חובו.חקירת היכולת נערכת על ידי רשם ההוצאה לפועל ,מיוזמתו או לפי בקשת הזוכה-התובע שלטובתו ניתן פסק דין.החייב מחויב להופיע לחקירת יכולת כאשר הוא מוזמן ואם לא יופיע ,רשם ההוצאה לפועל יאכוף את התייצבותו על ידי צו הבאה.חייב שאיננו מסוגל ואין ביכולתו לשלם את מלוא החוב שנפסק נגדו או שאיננו מסוגל לעמוד בשיעורים שנקבעו לו על ידי רשם ההוצאה לפועל,עליו להתייצב לחקירת יכולת תוך 21 יום מיום המצאת האזהרה בכל לשכת הוצאה לפועל הנוחה לו ולפי בחירתו וזאת כאמור בתקנה 12 (א) לתקנות ההוצאה לפועל.

הגעת החייב ללשכת ההוצאה לפועל
בהגיע החייב לחקירת היכולת יהא עליו לבצע את הפעולות הבאות:
1. להשיב בהצהרה ,על שאלון העוסק ביכולתו הכלכלית.
2. לחתום על כתב ויתור סודיות.
3. להיחקר בו במקום על ידי הרשם,ולאחר החקירה יקבל אישור על התייצבותו.
4. לאחר החקירה ייתן הרשם צו תשלומים אלא אם כן היה סבור שיש מקום לתת החלטה אחרת.

חייב שהתייצב לחקירה ולא נחקר והוא ממלא אחר כל הדרישות הכרוכות במילוי ההצהרה  ולא ניתן לחקור אותו באותו היום מטעמים שאינם תלויים בו, יקבל החייב אישור על התייצבותו ואישור זה מהווה ראיה לכך שמלא אחר החובה הראשונית המוטלת עליו.הרשם יכול על סמך המסמכים אותם קיבל מהחייב לתת צו תשלומים  ומאידך יכול הרשם לזמנו לחקירת יכולת במועד אחר.

התייצבות לחקירה ואי הגשת מסמכים
במידה והחייב יתייצב  לחקירה ואיננו נחקר מסיבות שלא תלויות בו  ויחד עם זה איננו ממלא אחר הדרישות המחייבות  אותו להגיש הצהרה על יכולתו הכלכלית ולחתום על כתב ויתור על סודיות,במקרה כזה יימסר לו אישור על התייצבות והזמנה לחקירת יכולת תוך 14 יום באותה לשכת הוצאה לפועל שבה נפתח התיק.

המקרים שבהם לא יידרש החייב להתייצב  לחקירת יכולת
1. כאשר החייב הוא תאגיד.
2. כאשר החייב הוכרז מוגבל באמצעים לפי סעיף 69 ג לחוק ההוצאה לפועל.
3. כאשר החייב הגיש בתוך 21 יום ממועד המצאת האזהרה לידיו בקשה בטענת "פרעתי",כל עוד בקשתו לא נדחתה.
4. החייב הגיש במועד בקשת התנגדות לביצוע שטר ,כל עוד בקשתו לא נדחתה.
5. כאשר בקשת הביצוע היא לפסק דין במזונות.
6. כאשר בקשת הביצוע היא למימוש משכנתא או למימוש משכון.
7. כאשר בקשת הביצוע היא לפסק דין שאין בו חיוב כספי.

הגשת בקשה לצו תשלומים ללא התייצבות
החייב רשאי עם קבלת האזהרה להגיש בקשה לצו תשלומים ולאחר שהגיש בקשה כזו רואים אותו כמי שהתייצב לחקירת יכולת.בסמכותו של הרשם לדחות את הבקשה לצו התשלומים על פי המסמכים בלבד ולזמן את החייב לחקירת יכולת או אם בקש הזוכה להזמין את החייב לחקירה.במקרה שהרשם לא קיבל את הבקשה לצו התשלומים ,יוזמן החייב לחקירה בלשכה שבה נפתח התיק בתוך 14 ימים.במידה והחייב לא יגיע תוך 14 יום לחקירת היכולת יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו .

בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו
הוראות סעיף 67 (ד) לחוק ההוצאה לפועל קובעות שני מקרים בהם חייב "יוכרז" כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו. האחד,כאשר לא התייצב לחקירת היכולת שנקבעה לו .השני ,כאשר החייב התייצב לחקירתו ,אך לא המציא את המסמכים שנדרש ובמקרה שכזה, רשאי ראש ההוצאה לפועל לראות בחייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.
הוראות סעיף 7א (ו) לחוק ההוצאה לפועל קובעת כי במידה והחייב איננו מסוגל לעמוד בצו התשלומים שנקבע לו,רשאי הוא לפנות לרשם ההוצאה לפועל בבקשה חוזרת, על מנת שהלה יבחן בשנית את יכולתו של החייב לעמוד בקיום התשלום הכספי שהוטל עליו.רשם ההוצאה לפועל איננו רשאי לקבוע את גובה התשלומים מעבר למה שמבקש הזוכה ,כך נקבע בר"ע 1788/04.
משרדנו, משרד עורכי דין דב קיידנוב, יסייע לך בבחירת ההליכים המותאמים עבורך באופן אישי.

חקירת יכולת ללא הזמנת הזוכה  
התייצב החייב לחקירת יכולת ,רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את חקירת היכולת גם ללא הזמנת הזוכה.במקרה כזה ,רשאי הזוכה לבקש מרשם ההוצאה לפועל לבקש מרשם ההוצאה לפועל לקיים חקירה נוספת בנוכחותו.

לסיכום
הזוכה רוצה לגבות את חובו ,זוהי מטרתו ,אך דרישה כספית מהחייב שתיפגע ברמת החיים הבסיסית שלו לא תוביל לכך שהחייב ישלם יותר מכפי שהוא מסוגל ,לעניין זה יפים דבריו של כבוד השופט דוד בר אופיר בספרו הוצאה לפועל הליכים והלכות בעמ' 446  "כמובן שהזוכה זכה בתביעתו,ואולם זכייתו איננה מתירה להוציא מים מן הסלע על ידי דרישה כספית שמכוחה לפגוע ברמת חיים בסיסית.אין ולא יכולה להיות נוסחה מתמטית מדויקת בקביעה מעין זו.הפרט עומד בלב העניין ואין להניח שתמיד ניתן לגבות יותר."קיים מתח מתמיד בין חוק יסוד:כבוד האדם וחירותו לבין חוק ההוצאה לפועל ומשום כך עלינו לאזן בין האינטרסים המנוגדים של הזוכה והחייב,כאשר החובה לבצע את פסק הדין ניצבת במקום הראשון ,מאידך, אנחנו מחויבים  על פי חוק יסוד :כבוד האדם וחירותו לשמור על כבודו של האדם . העיקרון הכללי שהולך ומתגבש בהלכה הפסוקה הוא שחוק ההוצאה לפועל צריך להתפרש לפי ההוראות שבחוק היסוד.

עורך דין דב קיידנוב, הנו עורך דין מומחה בדיני ההוצאה לפועל. אין בתוכן הכתבה משום ייעוץ משפטי או תחליף לו, אלא הוא בבחינת מידע כללי בלבד.